מקרים שבהם נשים או ילדים נעשו קורבנות לסחר בנשים תוך כדי שליטה אלימה של גורם שלישי מוצגים לעיתים קרובות כקצה הקרחון של תופעה רחבה מאוד. אחת הטענות הסטטיסטיות המרכזיות שמבוססות על אמונה זו היא שבאנגליה, כ-80% מנשים העובדות בזנות הן זרות, ורבים מהן נשלטו בידי סוחרי אנשים או היו קורבנות להובלה בלתי חוקית.
טענה זו מתבססת על מחקר שנערך בשנת 2004 על ידי פרויקט «העיר» (The Poppy Project), ארגון לא ממשלתי הפועל לסיוע ולתמיכה לנפגעות של סחר בנשים. המחקר כלל סקר טלפוני שנעשה במוסדות לזנות במושבים הסגורים ובעסקי ליווי בלונדון, שבו נשאלו ממנהלי המקומות על מיקומם, כמות הנשים העובדות בהם ומוצאן או אתניותן.
מהמחקר עלה שבהכרח מתוך 8,000 נשים שנמצאו בלונדון, כ-80% תוארו כ»מ Ausgabe זרות». ממצאים אלה הוגשו אפילו כהצעות לממשלות ולוועדות פרלמנטיות והתרחבו לאסופות עדויות משירותי קידום בריאות מין ומקרים פרטיים של סחר בנשים ובהובלת נשים לתוך הזנות. בהתאם לתוצאות, הוגדרה ההנחה שהרבה מהנשים הללו כנראה הובלו ל-import האנגלית באכזריות ומעין סחר.
בשעת פרסום הדוח, עבדנו על מחקר מימוני במסגרת המכון למחקר כלכלי וחברתי (ESRC) בנושאי שווקים של עובדים זרים בעבודות ביתיות ובזנות באנגליה ובספרד. כאשר פרויקט «העיר» הציג את ממצאיו, זיהינו בעיות שיטתיות בתכנון המתודולוגי של המחקר שלהם. עקב חפיפה עם מחקרינו, החלטנו לשכפל את המחקר של «העיר» באותו נושא כדי לבדוק את אמינותו, והוספנו שאלות חדשות בנוגע לסוגי השירותים שהמקומות מציעים ומחירי השירותים.
מה מוצע ומה המשמעות העמוקה
השאלות הנוספות ששלחנו כללו בקשה על השירותים המוצעים בכל מוקד — האם העובדות מוכנות לבצע סקס אנאלי, מציצה ללא קונדום, ואם מוכן ללקק את הלקוחות, והמחירים להם הן גובות על שירותי סקס מסוגים שונים.
בדרך זו הצלחנו רק ליצור קשר עם כ-148 מקומות בלונדון, בעוד שהמחברים המקוריים דיווחו על יצירת קשר עם כ-730 מקומות. למרות ההבדל הכמותי, הממצאים שיקפו באופן דומה את נתוני הלאומיות של העובדות: רק כ-20% מהן תוארו כאירופאיות. בנוגע לשירותים שהוצעו, גילינו שבחלק גדול מהמקומות עובדים מוכנים לבצע קיום יחסי מין בפה (כ-73%), ומדאיג יותר, שהרבה מקומות דיווחו כי עובדיהן יסכימו לבצע מציצה ללא קונדום (כ-60%).
לעומת זאת, פחות משליש מהמקומות דיווחו שהעובדות מוכנות לבצע סקס אנאלי, והרוב אמרו שהשירות לא זמין במדויק כפי שנשאל, כלומר, מקרה שבו העובדות כולן מוכנות לסוג זה או אחר של המין אינו שכיח כפי שמקובל לחשוב. גם פערי המחירים בין סקס וגינלי לסקס אנאלי מצביעים שהמחיר הממוצע לסנטה שלמה (סוג של שירות זול יחסית) הוא כ-£64 עבור יחסי מין וגינליים, בעוד ששירות הסקס האנאלי עולה כ-£97 בממוצע, כלומר, משקף רווחיות מוגברת לשירות הנחשב כמאתגר יותר.
כל מידע במטרה להבין את הלאומיות, השירותים והמחירים שמצאנו משדר אזהרת איכות שיטתית, אך על אף זאת, הממצאים מציבים את הטענה המקשיחה שהעובדות בלונדון הנתונות ל»עבודת סחר» נמצאות במצוקה של שליטה אלימה בפני ספקי השירות — בסימן שאלה. בגידול של יותר מ-90% במקרים שבהם המוקדנות הודיעו ללקוח שמדובר בשירות מחוץ להישג יד, עולה כי רבות מהעובדות מחזיקות בשליטה מסוימת על תנאי עבודתן ואינן כפופות באופן מוחלט לסוחרי אנשים, כפי שנחשב עד עתה.
במקרים מסוימים, אף קיים מצב שבו העובדות מוכנות להימנע מביצוע שירות מסוים, כמו סקס אנאלי, כאשר הן שומעות שאלה מפורשת על כך. היכן שיתוף הפעולה של העובדות, ובעיקר השאלות שהועלו בחוסן שלהן מול המעסיקים, מצביעות על כך שרוב העובדות אינן לגמרי במעגל של שליטה מוחלטת. ההגיון המרכזי בממצאים הוא שהן מחזיקות בכוח מסוים לבחור ולהבין את הגבולות של תעסוקתן.
גם באשר למידע שהועבר למתעניינים, נמצא כי בשלישים מהמקומות המקום מסרבים לספק שירותים מסוימים, מה שמרמז כי אין אכזריות אלימה מוחלטת ומוחלטת לכאורה שמכתיבה את כל ההיבטים של העבודה, וגם אין הוכחה שהעובדות במדגם מסוימות עומדות תחת שליטה מוחלטת או כפייה. מה שברור הוא שההנחה הנפוצה שהסוחרים מפעילים שליטה אלימה על רוב הזונות בלונדון אינה עונה על המציאות במלואה, ומדגימה את החשיבות בהסתכלות שונה על התופעה.
כפי שהבעתי בעבר, אין פירוש הדבר שאין בזנות כפייה או שהעובדות שאינן כפופות לכפייה מקבלות את ההחלטה מרצונן החופשי. המציאות מצביעה על כך שהקבוצות שנראה כי מונחות על ידי המצוקה הכלכלית, כמו נשים עמידות, אמהות חד-הוריות ומתמחים מעוברים, נמצאות בלחץ מתמיד וסובלות מפגיעות של מערכות רווחה והגירה קפדניות, ומכך הזנות הופכת ל»אלטרנטיבה הפחות רעה» עבורן.
מה שדורש מחשבה מחודשת הוא ההיבט של אכיפה סלקטיבית ואכיפה גורפת שמכוונת לפרוץ מונופול של סרסרי הזנות במרחבים הסגורים, תוך הצגת מבצעי «חיסול» של נשים כביכול שנמצאות ב»עבדות מין». כמו כן, מחקרים כגון של «העיר» מטעים לטעון שהעצורים שמביאים איתם כוח אלים מכוונים את הכל להפרדה בין סחר ל»קורבנות», אך במציאות, ברגע שהן נעצרות ומגם אחר נשבע או מוקף סכסוך, רבות מהן מוצאות את עצמן מיד מוגדרות מחדש כ»עובדות ההגירה הבלתי חוקית».