כשאתה חושב על סקס אנאלי, מה עולות בראשך בדרך כלל? האם אתה מייד מדמיין חוויות של כאב, פחד, לחץ או כפייה? או שמא אתה תופס את הסקס האנאלי כסוג של פעילות פרובוקטיבית, נועזת, טאבו, לעיתים מזוהמת יותר משאר סוגי המין? אולי אתה חושב על סקס בין גברים להומואים? או שמא אתה נוטה לראות אותו כגורם שמביא לתחושת עונג, רומנטיקה, אהבה, קשר, אינטימיות, אמון ושמחה?
מחקרים רבים מצביעים על כך שהחברה והתרבות מקשרות באופן שורר סטיגמה, בושה וביקורת שלילית לסקס אנאלי, כשהפרשנויות השליליות משליטות על ההבנה של התנהגות זו. לרוב, התדמיות המופיעות בתקשורת מתארות סקס אנאלי בין גברים לנשים באופן שהוא בדרך כלל מלווה באבחנות של סיכון או כפייה.
לדוגמה, בטלוויזיה ובסדרות פופולריות כמו «סקס והעיר הגדולה» קיים קונספציה רווחת, בה נשים מוצגות כמי שמפחדות ומוטרדות מאינטימיות אנאלית, בעיקר משום שתפיסות חברתיות רואות בה פעילות שנחשבת לחד-משמעית לגברית. אחת הדמויות המרכזיות בסדרה, שרלוט יורק, מתלוננת ומביעה חוסר נוחות באשר לבקשתו של בן זוגה לקיים איתה סקס אנאלי, טוענת שהיא לא רוצה להיות «הבחורה של הסקס האנאלי», ומוסיפה שבחברה לא נוהגים להתחתן עם «הבחורה של הסקס האנאלי».
וכמובן, אין להתעלם מן הסצנה הידועה בסדרה «Fleabag», שמציגה דמות של פיבי וולר-ברידג’ שמקיימת סקס אנאלי עם דמות המכונה «Arsehole Guy». בסצנה, היא מתארת איך היא מאפשרת לו להגיע לכיוון התחת שלה ומגחכת על ההתרגשות שלו, תוך כדי שהיא מעלה שאלות על ההבדלים בין הנטייה לחדור לבין ההסכמה והתפקיד של כל אחד מהצדדים. עוד סדרה אמריקאית שהבדילה נושא זה היא «The Mindy Project», שהקדישה פרק שלם לסיטואציות של סקס אנאלי «במקרה».
הייצוגים הללו מייצרים אפקט של הלם בקרב הצופים ומביאים שוליים עבור ההדגשה של שלילת החשיבות של הרצון והעונג של הנשים. נשים כמעט ולא מוצגות כמי שמאותתות או המקדמות את הסקס האנאלי באופן אקטיבי, ובמיוחד כאשר מדובר באינטימיות בין נשים חד-מיניות, ולרוב הן נתפסות כאילו הן מפקידות או כפופות למה שמעצים את הרושם שזהו תחום שמופקד על הגברים בלבד.
מחקר שערכנו כלל קבוצות מיקוד עם 20 משתתפים בטווח גילאים של 19 עד 56, ביניהם מקבלי שירותים בתחום הבריאות המינית, עוסקים בחינוך מיני וצעירים. מטרת המחקר הייתה לבדוק ולהבין איך נתפס הסקס האנאלי: מהותו, מי מעורב בו ומדוע.
במהלך הדיונים בקבוצות המיקוד, הובן כי תפקיד הגבר כמבצע של סקס אנאלי נתפש בדרך כלל כנקודת מוצא מיידית, בעוד שדעת הנשים תחילה מוסרת כי מי שחווה את החוויה הזו נתפש כמתקדם ב»רעש» תרבותי של חיפוש אחר ניסיון מפתיע, פרובוקטיבי או «מחוץ לקופסה». משתתפים שיתפו בדעות שבהן נשים שמעדיפות סקס אנאלי נתפסות כמי שנמצאות באורח חיים מחוץ לנורמה, כמתנסות מינית, או כבעלות אופי «שונה» באופן כלשהו.
תמיד עולה השאלה האם אישה שמתנסית בפעילות כמו «פגינג» (Pegging), בה היא זו שמבצעת את הפעולה לבן זוג שלה, תזכה לקבל תוויות של הרפתקנית, פרועה, או מינית קינקית. האם החברה תבקר אותה על כך שתבחר בדרך שאינה שגרתית?
המחקר שלנו מוכיח כי התפיסות השליליות הללו אכן קיימות ופועלות לשם ביסוס סטריאוטיפים ומניעת שיח פתוח וקבוע בנושא. חשוב לציין כי אפילו חלק מהרופאים נמנעו מלדון בסקס אנאלי עם נשים, בשל החשש שהנושא עלול לסכן את הבריאות ולהביא לסטיגמה לאורך זמן.
סקס אנאלי שכיח – למרות הסטיגמה
המחקר מצביע על חששות של אנשי מקצוע בתחום הבריאות המינית כי נשים עלולות להיות מוערבות בלחצים מצד בני זוגן בביצוע סקס אנאלי, או שיקבלו את ההחלטה להיכנס לפעילות זו מבלי להיות מודעות מלאה לסיכונים. חששות אלה מעלה שאלות קשות בדבר ההשכלה המינית של נשים — האם הן מבינות את משמעות הסקס האנאלי, האם הן מחוברות לתחושות ולאפשרויות הטמונות בו. בעיקר, עולה השאלה האם נשים מסכימות בעצמן לפעילות זו מתוך רצון חופשי או מכפייה חיצונית.
רוב המשתתפים במחקר תיארו את נושא הסקס האנאלי כתחום שנוטה להוזנח באינטגרציה של חינוך מיני ויחסי זוגיות, כשחסרים בו תכנים שמלמדים על ההנאה והעונג שיכולים להתלוות אליו. חלקם סבורים שהדבר נובע מחוסר פתיחות, מסטיגמות ומפחדים שנוצרות סביב נושא זה.
קשה לסקור בצורה מדויקת כמה אנשים בכל הארץ – ועוד יותר באוכלוסיות ספציפיות כמו נשים – אכן עוסקים בסקס אנאלי. ההגדרות של הפעילות משתנות בין אנשים, וישנן פעילויות רבות הכוללות פעילות אנאלית, החל מהרמת הרכב, חיכוך, אצבעות, חדירה עם טבור או אורך הפין, עיסוי אנאלי ועוד. אך הערכות מראות שעשרות אחוזים מהנשים בארה»ב כבר חוו סקס אנאלי הטרוסקסואלי.
חוקרים אחרים מצביעים שיותר מבוגרים ומתבגרים מקיימים סקס אנאלי מאשר מספר העוקבים שלהם ברשתות חברתיות. בעוד שיש ביקורת, רשתות כמו טוויטר מציינות כי השיעור של מבוגרים שמתנסים בפעילות זו גבוה יותר ממה שמדווח באופן רשמי.
הנתונים וההערכות מראים כי, בניגוד לדעות השליליות המיידיות שנוצרות כלפי סקס זה, בפועל, חיוו את תדירות השימוש וההשתתפות של נשים בסקס אנאלי כמקובל ומרכיב נורמטיבי בחוויותיהן המיניות.
אם כן, כיצד יש לשוחח על סקס אנאלי, בהתחשב בדעות הקדומות והחששות שחוו נשים וצעירים, ומול החשש שמדובר בהתנגשויות בין נכונות אישית ומבנה חברתי? איך ניתן לקדם דיון ראוי, ידע, והבנה שתאפשר פעילויות מיניות בטוחות, מותאמות ומכבדות?
הדגשת בטיחות ורצון נשי
בעוד שדיונים רבים בנושא חינוך מיני מתמקדים בהעברת מידע על מינים, הורות, אמצעי מניעה, והגנה מפני מחלות, תופס נושא הרצון והעונג המיני של נשים מקום חסר מאוד. במחקר שלנו אנו מדגישים כי סקס אנאלי חייב להיכלל במסגרת חינוך מיני כהיבט מובהק של חוויות והנאות מיניות.
המטרה אינה לעודד נשים לקיים סקס אנאלי אם אינן חפצות בכך, אלא לספק להן את הידע העצמאי שיאפשר קיום חוויות טבעיות, בטוחות, מושכלות, ומוסכמות. ידע זה יוכל לתרום לפיתוח של מודעות מינית גבוהה יותר, שדרכה נשים וצעירות יוכלו לבחור באופן חופשי ומודע את מה שמתאים להן וליצור סיטואציות שמבוססות על הסכמה וגיוון.
מחקרנו הראה כי קיימות דעות מוטעות ולפעמים גם עמוקות מובנות שמבוססות על ההנחות למה בכלל סקס אנאלי, מי היוזם ומי המשתתף הפעיל. יש להפריך מיתוסים כאלה, ולעודד יצירת שיח פתוח המכוון להקטין את הסטיגמה. עלינו לשנות את ההבנות סביב הנושא הזה, ולהתמקד בעובדות ובחוויות של נשים שמתעניינות ומבצעות פעילויות שונות כדרך לחופש, הנאה וזיקה לתחושותיהן.
בסופו של דבר, מתן ידע שמרכז את ההנאה הנשית מאפשר לנשים לבחור באופן חופשי ומודע את דרכן, לתרום לבריאות, ולהעצים את תחושת השליטה והעונג בתוך מערכות היחסים שלהם.