גם בצפון אירלנד וגם ברפובליקת אירלנד נמצאים בתהליך של קידום חקיקות ותקנות חדשות בתחום העבודה המינית, במטרה לשפר את ההגנה על קורבנות של כפייה וסחר בנשים. עם זאת, בכל אחת מהאזורים, תהליך זה מעורר תגובות מעורבות ומגוונות. ארגוני לחץ, פעילים, מחוקקים וקבוצות חברתיות משתתפים בדיון נוקב לגבי ההשפעות של חוקים חדשים – האם הם יסייעו בפעילות או דווקא יזיקו למקצוענים בתחום.
אנחנו מאמינים כי ההצעות החקיקתיות המתוכננות בשני חלקי אירלנד עלולות לגרום לנזקים רבים יותר מאשר לתועלת. בקרב ההתקפות והוויכוחים הסוערים, לעיתים שוכחים להתייחס לנושאים חשובים, כמו השלכות המצב על קהילות של זכרים העובדים בזנות.
כאשר מעלה את נושא הזנות בחברת נימוס, קיימות שתי תפיסות סטריאוטיפיות שמאפיינות בדרך כלל את השיח – האחת מייחסת לזונה תמונה של צעירה תלויה בסמים, שנמצאת תחת שליטה של מפעיל פשע נמוך ומטריד; והשנייה מציגה דוגמנית הוליוודית, רמה גבוהה, שמציעה שירותי ליווי אסטטיים ויוקרתיים. במילים אחרות, הזנות נתפסת לרוב כעיסוק של נשים, וכמשחק קיצוני בדיכוטומיה — בין הזונות הנמוכות לבין המובילות חיים ברמה הגבוהה ביותר. המציאות המורכבת היא שכמעט רוב העוסקים בתחום זה שייכים לקשת רחבה בין שתי הקצוות הללו.
ומצד שני, כאשר מעלה את נושא עבודת הגברים בתחום המיני, השיח החברתי עשוי להישמע כאילו הוא מציג את זינו ככלי לגיטימי, ולרוב באי-ההתייחסות למימד הרפואי והחברתי הייחודיים להם. לעיתים קיימת דעה מוקדמת כי גברים שמצויים בתחום זה פועלים מרצון חופשי, עם סיכון נמוך יותר להתעללות מצד לקוחות או שליטה חיצונית כמו מפעיל, כי הם גברים. תפיסה זו, כמובן, לא משקפת את המורכבויות והקשיים של גברים בעבודה המינית.
הנתונים מראים ששיעור הגברים בעבודה המינית נמוך משמעותית מזה של נשים – בערך בין 5 ל-10 אחוזים מהעובדים בתחום זה במדינות ליברליות. בעוד שרבות מהנשים עוסקות בהן כהטרוסקסואלות, מרבית הגברים העוסקים בזנות הם הומואים או Bisexual, בעוד אחרים מזדהים כטרנסקסואלים או טרנסוסטיטים. על אף שהדרישות והסיכונים של קבוצות אלו הם ייחודיים, חוקים חדשים, גם אם מתקדמים, לעיתים מדלגים על טיפול במצוקות הייחודיות והאתגרים של העובדים הגבריים.
רגולציה של העבודה המינית באירלנד
כמו במדינות ליברליות רבות אחרות, בעיית הזנות אינה מפורשות באיסור מוחלט באירלנד הצפונית או ברפובליקה. עם זאת, פעילויות הקשורות בזנות – כמו הפנייה ללקוח, הפעלת מערכות של סרסורות ואחזקת בית בושת – מוגדרות כפוגעות בחוק. לאורך התקופה האחרונה, נוצרו קווי מדיניות מחודשים שמבקשים לייבא את מודל שוודיה, שבו מענישים את מי שקונה שירותי זנות ומפעילי בתי בושת, במקום את הזונות עצמן. מגמה זו, שנעשית במוטיבים של מניעת סחר בנשים, זוכה להטעיה ולעיתים לויכוחים סוערים בקרב קבוצות המקדמות שוויון זכויות ומאבק באלימות.
בנוסף, הדיון בנושא גברים שמציעים שירותי זנות לא נעשה במקביל לדיונים על נשים, ולמעשה, נושאים אלה כמעט ולא מוצגים בפומבי או בתקשורת. חלק מכך נעוץ בעובדה שזו לא מחוז חפצה של מפלגות מסוימות, כמו במפלגת ה- Democratic Unionist Party (DUP), שחותמת על הצעת חוק שמדברת על סחר והפרות של זכויות נשים, אך כלולה בה עמדה נוקשה שאינה מקבלת את האפשרות שגברים יהיו מעורבים בעבודה המינית. תפיסות דתיות קיצוניות, המאפיינות את המפלגה ותומכיה, תורמות לאי קבלת העובדה שמדובר בתחום המוכר והמתרחש בפועל.
הבעיה המורכבת יותר היא שהנושא אינו מקודד היטב בנתונים; משרדי אכיפה ומובילי מדיניות אינם אוספים ממצאים על גברים העובדים בתחום. לכן, מהידע שיש לנו עד כה מוגבל ומשוער, ומה שניתן לומר הוא שהתחום מורכב ומאופיין על ידי רמות שונות של אוריינטציה מינית וממשקים שונים של עבודה.
לדוגמה, בפסגות ההיררכיה מצויים «מלוות מקצועיות» — שנוהגות לנוע בין ערים ומדינות, ומציעות שירותי ליווי יוקרתיים באירלנד ומחוצה לה. נתונים מאתרי הזמנה מקוונים מראים כי אחוז קטן מאוד – בערך 3.5% – מהמודעות שפורסמו על ידי גברים הן של מלוות איריות, בעוד שרובן מגיעות מברזיל, ספרד ואיטליה. שירותיהן מותאמים לסוגי לקוחות מגוונים, בהתאם לתפיסות של מראה, הופעה ורמת ניקיון, ולעיתים כוללים חווית «חבר או בן זוג».
מצד אחר, גברים שמציעים שירותי ליווי באתרים חינמיים, כמו Craigslist או Squirt, עשויים לפרסם מבלי לחשוף פרטים מזהים, ולעיתים קרובות מציגים את עצמם באופן אקראי ובלתי מזהה. עבור רבים, זוהי עבודה מזדמנת שמאפשרת הכנסה לאיחור במימון אחר. חלקם משתמשים בתמורת כסף לרכישות שוטפות כמו טבק, טלפונים ניידים או בגדים.
קיים גם שוק מצומצם של זונות רחוב, בעיקר בערים הגדולות, כמו ב Belfast ובדبلין. קבוצה זו מורכבת בעיקר מגברים צעירים המתמודדים עם תלות בסמים, חווות חוסר בית, וחלקם מעברי הגירה. מציאות זו מעודדת סיכון גבוה לתוקפנות, אלימות מצד לקוחות, מעורבות מוגברת של אכיפה ושימוש בסיכונים במעשים מיניים מסוכנים – למשל, סיכון להידבקות במחלות מין, איידס, ופציעות אחרות.
צעדים מעודדים ומתעוררים ליישום מדיניות מחושבת
ברור כי שוק העבודה המינית באירלנד, כפי שמאפיין מדינות רבות, מושא לרוב על ידי נשים, אך חשוב לזכור כי גם גברים, טרנסקסואלים ואחרים משתתפים בעשייה זו. קבוצות אלו סובלות מהדחות חברתיות, מצוקה ואפליה, וקיימות להן צרכים ייחודיים שדורשים מענה מותאם ומיומן.
בעיקר, על מקבלי ההחלטות לתת תשומת לב לזרם המוגבל של גברים העובדים ברחובות Youth Vulnerability, לנסות לסייע להם באמצעות תכניות שמבוססות על רשתות שותפים – כי הם יודעים הכי טוב איך לתמוך בהם. בנוסף, ההנחה שכולם צריכים להיכנס ליציאה מהתחום מרפה את ההכרה שהעבודה המינית היא גם מקור לפרנסה, תפקיד קהילתי ושייכות קבוצתית. לכן, לפני שחוקקי מדיניות ימצאו חוקים ותקנות חדשות, עליהם לפעול לפי המציאות ולקחת בחשבון את ההיבטים המורכבים והרגישים של הקבוצה הזו, תוך שמירה על זכויותיה והגנה על בריאותה ורווחתה.